גרנולת טייגרנאטס

טייגרנאטס, או בשמן העברי- פקעות אגוז נמרי, גדלות מתחת לאדמה בדומה לשאר הפקעות, ממש כמו תפוחי אדמה ובטטות.

פקעות האגוז הנמרי אינן מכילות גלוטן ולכן מתאימות לאכילה ע"י חולי צליאק (במידה ומעובדות בתנאים מתאימים) ולאלו הרגישים לגלוטן ולחיטה גם כן. הן מתאימות לצריכה גם עבור בעלי רגישות, אלרגיה או אי סבילות לחלב ומוצריו וכן לאגוזים.

הפקעות עשירות בפחמימות, בשומנים רוויים וחד בלתי רוויים, בחלבון איכותי, בויטמיני C ו-E ובמינרלים כמו: אשלגן, גופרית, מגנזיום, ברזל וסידן. יש בהן תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים, בעיקר מהסוג הבלתי מסיס במים וכן תכולה גבוהה של עמילן עמיד (resistant starch = RS). זהו עמילן פרה ביוטי המשמש כמזון וכמצע לבקטריות הידידותיות במעיים שלנו. העמילן העמיד מסייע לעיכול תקין, משפר עמידות לאינסולין ותורם להפחתת רמות סוכר בדם. כלומר אלה פחמימות בטוחות לכל מי שהנושא הזה משמעותי עבורו (העוקבים אחרי הפרוטוקול האוטואימוני, או תזונת הפליאו ועוד)

*** אנשים שאינם מורגלים באכילת מזון עתיר סיבים עשויים לחוש אי נוחות קלה בבטן כאשר מוסיפים מזון שעשיר בסיבים, ובמיוחד בעמילן עמיד.
במידה וזה המצב אצלכם, ממליצה להעלות את מינון קמח האגוז הנמרי בהדרגה בתפריט שלכם ולא לאכול כמויות גדולות בבת אחת.
אולי לא את כל כמות הגרנולה, כפי שהייתם רגילים אליה לפני כן, אלא בשילוב עם דברים נוספים. עד שמערכת העיכול שלכם תסתגל לעבודה בנוכחות עמילן עמיד.

יש למצוא בארץ קמח מאגוז נמרי. אלה פשוט פקעות שנטחנו היטב. הן מתאימות לאפייה של שלל דברים.
יש למצוא גם ממרחים המכילים אגוז נמרי, מאחר והפקעת היא מתוקה זה מאפשר הפחתה של כמות הסוכר במזונות שונים.

עוד תשמעו ממני בהמשך על אגוז נמרי, אולם בינתיים....

אין בארץ את הפקעות עצמן. משהו שקשור להחלטה של משרד החקלאות בעבר. אולם אפשר להזמינן מחו"ל, שם הן מוכרות כחטיף כזה, כמו אגוזים, פיצוחים ועוד.

רכשתי לי 2 כאלה, כי הייתי חייבת להתנסות בטעם של הפקעת עצמה, ולא רק של הקמח.

קניתי סוג אחד מקולף ואחד לא מקולף

אממה, לא יכולתי לאכול את זה!!!

זה כ"כ סיבי ולא אכיל.

עם או בלי השרייה במים (כפי שמומלץ).

כך יצא שהחבילות הללו שכבו לי בארון וחיכו לתורן, או למישהו שירצה אותן.
ואז קראתי מתכון של גרנולת טייגרנאטס באיזשהו אתר ונזכרתי במתכון המאד ותיק שלי של גרנולה משיבולת שועל שהייתי נוהגת להכין באופן קבוע במשך שנים, הרבה לפני תקופת הפליאו שלי. והחלטתי לערוך נסיון לטחון את הטייגרנאטס שיש לי בבית ולראות מה אפשר לעשות איתן!

כדי לקצר לכם תהליכים, אתם תוכלו פשוט להכין את הגרנולה הזו מקמח טייגרנאטס שאפשר לרכוש בחנויות למיניהן (ממליצה להתנסות בכמה סוגים. לטעמי, יש סוגים שהם סיביים יותר ופחות טעימים ונעימים לאכילה מאחרים. אולי הטחינה שם פחות טובה, אולי מראש חומר הגלם קצת שונה. כך שאם ניסיתם קמח טייגרנאטס ולא אהבתם, נסו גם של חברה אחרת- תקראו מאחור היטב- לפני שתחרצו משפט)

לא טחנתי הכי הכי דק ואחיד שאפשר היה כדי להשאיר את המרקם קצת קראנצ'י

חומרים

2 כוסות קמח אגוז נמרי (אפשר גם יותר)

מיץ מלימון אחד (בדיעבד, אפשר אפילו שניים)

2-3 כפות סילאן/ מייפל

2-3 כפות שמן קוקוס
כפית קנמון (אם הייתה לי אבקת ג'ינג'ר הייתי מוסיפה גם)

אופציונלי: כף אבקת קקאו איכותית

1/2 כוס נוזל (מים/ חלב שקדים, אגוזים וכו')

אופן ההכנה

לחמם תנור ל-150 מעלות.

להכין תבנית עם נייר אפייה.

בקערה מערבבים היטב את קמח האגוז הנמרי ביחד עם שאר המרכיבים, עד שהכל מצופה היטב.

משטחים את התערובת בתבנית היטב ומכניסים לתנור.

בעונה הקרה, כששמן הקוקוס מוקשה אפשר או לחממו עד להתרככות, או להניח את שמן הקוקוס מעל התערובת בתבנית האפייה, להכניס לתנור ואחרי כמה דקות לערבב הכל ביחד בתבנית.

אחרי 10-15 דקות מערבבים ומכניסים שוב.

אחרי עוד 10-15 דקות מוודאים שהתערובת לא נשרפת בדפנות.

אפשר להוציא ולאפשר להתקרר

לפני

אחרי

התכנון המקורי שלי היה לערבב עם פתיתי קוקוס, חמוציות, צימוקים, גרעיני חמניה ודלעת. אולם בתי שכנעה אותי להשאיר את זה כמו שזה- כי זה טעים כך- ושמי שירצה יוסיף לו מה שהוא רוצה בקערה שלו.

הצעות להגשה: פירות, אגוזים, חמאת קוקוס, פתיתי קוקוס קלויים או רגילים 

ביחד עם יוגורט/ שמנת של פעם/ חלב שקדים וכד'

פור דה רקורד: בקמח אגוז נמרי אפשר להשתמש בגרנולה כמו שהוא. אפשר לאוכלו ללא אפייה או בישול. אולם בדרך הזו התוצאה היא קראנצ'ית וטעימה יותר לטעמי, וזו גם הזדמנות להוסיף עוד טעמים וגיוון.

ספרו אם הכנתם ואיך יצא!