סיכום חופשת הפסח- או- אנחנו ממש אובססיביים כשזה נוגע לאוכל

בילינו חמישה ימים נ-ה-ד-ר-י-ם בקמפינג בפסטיבל הג'אגלינג בסחנה.
חוויה מאין כמוה, באמת. ממליצה בחום!
חברנו כמה משפחות של חברים והקמנו מתחם משותף ובו התקנו לנו מטבח נאה וגם את מרבית מזונותינו בעצמנו.
כל משפחה הביאה איתה מיני מזונות מהבית וחיברנו הכל ביחד, עם כלי מטבח ואפילו היה לנו אוהל שהוקדש כולו למטבח. כשאמיר התיישב לסדר את כל המלאי שהצטבר לנו, דיי הופתענו מהכמות שהייתה שם

דוד אמר שזה קצת מזכיר את hungry planet, נכון?

הקטע המדהים הוא שבסוף באמת נשארו מעט מאד דברים שחילקנו בין מי שנשאר במקום, חבר'ה שהמשיכו משם לטייל עוד קצת ואפילו חלקנו לקחנו קצת הבייתה (מי רצה טונה ולא קיבל?).
בסופו של דבר המטבח שלנו האכיל באופן קבוע 6 משפחות (עם ממוצע של 2 ילדים בכל משפחה בערך) ועוד כמה אורחים קבועים ומזדמנים. מעל 20 אנשים 2-3 ארוחות ביום. מרשים, נכון?

ולא שלא היו לנו פיתויים....
במקום הייתה מסעדה שסיפקה ארוחות צמחוניות איכותיות ביותר וגם מגוון של שייקים, כדורי שוקולד ועוגות home made נחמדות. והכל במחירים סבירים לחלוטין ובאיכות מצויינת. כל הזמן חשבתי שמתישהו נזדקק לשירותיה של המסעדה, כי כבר לא נעמוד בבישולים, אולם באופן מפתיע מלבד תחזוקות ופינוקים כאלה ואחרים לפחות אנחנו אכלנו את כל ארוחותינו במתחם המשותף ואלה היו ארוחות פשוט נפלאות. יצירתיות, משותפות באמת, כי בכל פעם מישהו אחר לקח חלק בהכנתן ובאכילתן. רצו שם אלתורים ושינויים של הרגע האחרון, כמו למשל היה יום אחד שבו תכננו להכין סושי. היה לנו הכל (אפילו סלמון מעושן הבאתי מהבית) והכנו מבעוד מועד סיר עם אורז שיהיה מוכן ומספיק קר עד לזמן ההכנה. אולם אז התחיל להתקרר מעט והגיע הערב ובכלל התחשק מרק, או מעין נזיד כזה. אז פשוט זנחנו את רעיון הסושי (למגינת ליבם של הילדים) והכנו מרק עדשים וירקות שנאכל ביחד עם האורז והתאים בול לסיטואציה.

חוצמזה, כשחולקים מתחם עם עוד אנשים צריכים להתמודד עם ויתורים כואבים למיניהם כמו קורנפלקסים (מזל שהחלב נגמר מתישהו. דיי מהר...) או מצה/ פיתה (לבנה לעתים)/ פריכית עם שוקולד

ההולנדים והמוזרויות שלהם

אם כי מודה שכשהיינו מספיק ממוקדים ויצירתיים התגלה שצלחת של סירות תפוזים או פומלה שמתקלפת לאיטה ותפוחים מקולפים מצליחים לתפוס את תשומת הלב של חלק מהילדים בצורה מצויינת. צריך רק להכין... ומייד עטות על הפירות הקלופים והחתוכים שלל ידיים בגדלים שונים.

תוך כדי הכנת הארוחות התגלגלו להן שיחות על מקורות המזון, שיטות תזונה, מנהגי תזונה שונים ברחבי העולם וגם תרבות, תאטרון, ג'אגלינג (איך לא) ועוד ועוד. כל כך כיף לבלות כך בחברותא, להכין דברים ביחד, לחשוב בצוותא על 'מה אוכלים היום?' להעביר זמן ביחד וגם... . להתפנן קצת, כי הילדים מצאו להם עם מי להיות ולא היו זקוקים לי ממש בחלק גדול מהזמן

תענוג

מרק עדשים צהובות וירקות

חומרים

2 בצלים גדולים
כרוב
5-6 גזרים
2 בטטות
2 שומר
1.5-2 כוסות עדשים צהובות
תבלינים: מלח גס, אבקת קארי

אופן ההכנה

קוצצים את הבצל ואת הכרוב.
את שאר הירקות חותכים לחתיכות בינוניות.
בסיר מחממים מעט שמן זית ומטגנים- מערבבים את הבצל והכרוב היטב למשך כמה דקות, עד שהם מזהיבים להם.
מוסיפים את שאר הירקות ומערבבים.
מוסיפים את התבלינים לערבוב.
מוסיפים מים בכמות הרצוייה, לפי גודל המרק/ תבשיל הרצוי ומידת הסמיכות/ דלילות שמעוניינים בה.
מביאים את המרק לרתיחה (בקמפינג זה לקח forever כי גילינו מאוחר מדיי שהגזייה הספציפית הזו הייתה סופר איטית, או שהגז שלה כמעט נגמר. בבית זה יילך דיי מהר) ומקטינים את האש.
מבשלים עד שהירקות והעדשים התרככו.


מה אתם עשיתם בחופשת הפסח?

חג שמח ופורח לכולנו! הבלוג יוצא לחופשת פסח

דווקא לא בגלל ענייני כשרות...
פשוט הגיע הזמן לחופשה קצרה, אתם לא חושבים כך?

מנצלת את ההזדמנות הזו לאחל חג שמח עם הרבה תחושה של חופש פנימי, בריאות ושמחה בלב.

וכדי שלא תשארו בלי חומר למחשבה מצרפת סרטון המזמין להשתתף בפרוייקט מקסים של עמותת "איזון חוזר" שהקימו חברים שלנו.

ארוחה פשוטה לצהריים של אחרי ארוחת בשרים נאה (וכן, גם זה כשר לפסח)

כולם באטרף של פסח, קונים, מנקים, מסדרים, מארגנים.
גם אנחנו- צובעים חדרים, משנים את מבנה הבית, מעבירים, מפנים, משנים את האנרגיות- איזה כיף!

כל המשחקים יצאו מחדרם שהפך לחדר בנות, אחרי צביעה. הם קיבלו אכסניה חדשה

ובאמצע כל זה באה הזמנה מחברים להפגש אחה"צ במקום מהמם ולעשות "על האש" אחה"צ, ככה באמצע השבוע.
אחלה יוזמה ורעיון והפקה. נהננו מאד, נחנו קצת, הילדים הוציאו ימבה מרץ והתמלאו כהלכה.
היום שאחרי דורש, מבחינתי, ארוחות פשוטות, כדי לאפשר לגוף להטמיע את מה שקבל ולא להעמיס עליו עוד.
על אף שאנחנו כן אוכלים בשר ומוצרים מהחי ואני יותר ויותר מתחברת לתזונה הפליאוליטית (קדמונית) אני עדיין לא חושבת שאנחנו צריכים לאכול בשר בכל יום ובטח לא הרבה. גם בין מצדדי הגישה יש מנהג של צומות או הגבלת חלבונים כל כמה זמן. כדי להוריד את העומס מהגוף ולאפשר לו להתמודד היטב עם מה שהוא כבר כן מקבל.

וכך עמדתי בפני האתגר של ארוחה פשוטה יחסית לצהריים של אחרי.
לקח לי קצת זמן, בסוף הבנתי מה אני עומדת להכין. חשבתי על לביבות בהתחלה, אולם לא היה לי זמן, חשק וכוח לעמוד ולטגן (וגם אני מעדיפה שלא) ובתנור גם לא התחשק לי, אז תו"כ ערבוב החומרים, כשעדיין חשבתי שאכין לביבות אפויות הבנתי שאני יכולה באותה המידה להכין פשוט פשטידה (לביבה גדולה, לא?).

חומרים

שפע ירקות: 2 גזרים, 2 קישואים, בצל, בטטה בינונית, תפו"א קטן
עלים ירוקים: כמה עלי מנגולד (מהגינה, ברור), 1/2 חבילת פטרוזיליה
3 ביצים
4-5 כפות קמח שקדים (אפשר גם חומוס בטח, או אחרים, אם תרצו)
תבלינים: מלח, פלפל וכל מה שאוהבים

אופן ההכנה

מגרדים את כל הירקות בפומפיה גסה או במעבד מזון.
קוצצים את הירוקים ומוסיפים

מערבלים את הביצים ומוסיפים לתערובת, ביחד עם התבלינים וקמח השקדים.
מערבבים היטב היטב

מכניסים לתבנית פיירקס מרובעת בחום של 180 מעלות לכ-40 דקות

הולך נפלא עם סלט הסלק שנשאר לי ועם סלט ירקות שהוכן במהרה

ומי שרוצה בהחלט יכול ללכת גם על גירסת הלביבות.

בראוניס שוקולד מקמח שקדים, ללא גלוטן, מתאימה בהחלט גם לפסח

אחרי שהכנתי בפעם השנייה תוך פחות משבוע את הבונבונים המדהימים האלה (שלילך קישרה אליהם בדף הקבוצה בפייסבוק) נשאר לי קצת יותר מדיי שוקולד מטומפרר בסיר והחלטתי לנסות ולהכין איתו משהו ללא קמח, שיכול להתאים גם לפסח וגם לאלה שאוכלים דל פחמימות.
יצאו אחלה בראוניס שאני בהחלט מאמצת להמשך, פסח או לא פסח

חומרים

1 חבילת שוקולד מריר איכותי
1 כוס קמח שקדים (שקדים טחונים היטב)
3 ביצים
2 כפות חמאת קוקוס (מניחה שאפשר גם עם שמן קוקוס במקום)
1 כפית אבקת אפייה
1 כפית תמצית וניל אמיתית
1 כפית אבקת קנמון (לא חובה, למי שלא אוהב)
אולי יהיה צורך ב 1-2 כפות מים

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
ממיסים את השוקולד (אפשר לטמפרר, בסיר על גבי סיר של מים רותחים, כמו בן מארי) ביחד עם חמאת/ שמן הקוקוס. מוסיפים את 3 הביצים ומערבבים היטב.
מוסיפים את קמח השקדים ואבקת האפייה, הוניל והקנמון לעוד ערבוב.
אם נראה שהתערובת יבשה מדיי, אפשר להוסיף 1-2 כפות מים או כל נוזל אחר שמתאים לכם (חלב קוקוס,/ אורז/ שקדים וכו').
שופכים את התערובת לתבנית, אני השתמשתי בפיירקס מרובע ששימנתי אותו ממש מעט עם שמן אורז/ חמאה/ קוקוס.
אופים בתנור לכ-20 דקות, או עד שקיסם שמכניסים לבראוניס יוצא יבש.
הבראוניס יוצאים דיי אווריריים כאלה ולא קשים ומוצקים, גם לא מאד מתוקים בכלל. מעולים בעיניי!

פסטה ברוטב עגבניות עם פטריות פורצ'יני ואנשובי

הגעתי למסקנה שאם כבר אני מכינה פסטה לילדים כדאי שאפנק את המבוגרים ברוטב טעים ולא נאלץ להכנע ל"בלי כלום"  או ל"פסטה עם טונה" של הילדים (אין מצב!).
במקרה יעלה קפצה בדיוק כשהכנתי את הרוטב, אז החלטתי לתת לה כבוד ולהכין בסגנון "שלה". יעני, כשטוחנים את מרכיבי הרוטב מראש לפני הבישול. אצלם זה בד"כ גם עם גזר, קישוא וכו'. לי לא היה, אז הסתפקתי בעגבניות ובצל עם שמן זית.
אח"כ ראיתי מה עוד יש לי במטבח וגיליתי את האנשובי בשמן זית שקניתי לפני כמה ימים (סופסוף מצאתי. היה  חסר פה בסביבה מזה כמה זמן) ופטריות פורצ'יני מיובשות שכמו חיכו להזדמנות הזו. וכמובן השום הירוק שיש לי פה בכמויות.
מגניב!

חומרים

חבילת פסטה מקמח מלא (אצלנו אוהבים את זו של "ניצת הדובדבן" או של "הרדוף")
4-5 עגבניות בשלות
בצל גדול
2-3 כפות שמן זית
חבילת פטריות פורצ'יני מיובשות
5-6 פיסות אנשובי בשמן זית
1/2 שום ירוק (עלים ושיניים רכות גם יחד)
תבלינים: מלח, פלפל, אורגנו

אופן ההכנה

מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן (מרתיחים מים עם מלח, מביאים לרתיחה, זורקים פנימה את הפסטה ונותנים להתבשל כ-10 דקות, או עד שהיא מתרככת. מסננים, מעבירים תחת ברז מים קרים ושוב מסננים. אני מוסיפה מעל שמן זית ומעט מלח, כדי שמי שאוכל "בלי כלום" יזכה בכ"ז בקצת טעם).
בבלנדר מוט (או אחר, אם רוצים) טוחנים את הבצל והעגבניות עם שמן הזית. אפשר, כאמור, להוסיף עוד כמה ירקות שאפשר "להחביא" תחת הצבע האדום (גזר, דלעת, בטטה, קישוא. מה שמתאים לכם).
כשזה טחון, מעבירים לסיר ומבשלים. מביאים לרתיחה, מתבלים במלח, פלפל אורגנו, מקטינים את האש ונותנים להמשיך להתבשל. כשזה נוגע לרוטב עגבניות, כמה שיותר יותר טעים בעיניי.
מי שרוצה יכול להוסיף גם חבילה קטנה של רסק עגבניות, זה יכול להוסיף ולתת טעם עשיר יותר.
אפשר להגיש את הגירסא הפשוטה הזו של רוטב העגבניות עם הפסטה, ביחד עם פרמז'ן וזהו.
ואפשר להשתדרג מעט.
משרים את הפטריות במים רותחים ל 15-20 דקות, מסננים ושומרים את מיי ההשרייה.
קוצצים את השום קטן.
במחבת (אפשר גדולה יותר ממה שנראה לכם, כדי שיהיה מקום אח"כ לערבב פנימה את הפסטה, אל הרוטב) מחממים מעט שמן זית/ חמאה/ שמן קוקוס ומזהיבים את השום הירוק. מוסיפים את האנשובי ונותנים לו כמו להנמס פנימה.
מוסיפים את הפטריות לערבוב קליל של 1-2 דקות ואז מוסיפים את רוטב העגבניות לפי הכמות הרצויה.
מערבבים היטב, בודקים טעמים ומתקנים לפי הצורך. אפשר להוסיף כמה כפות של מיי השריית הפטריות, להעמקת הטעמים.
נותנים לרוטב להתבשל כך למספר מועט של דקות ואז מוסיפים את הפסטה ומערבבים היטב. סוגרים את האש ומגישים.
פרמז'ן, כמובן, מוסיף.

בתאבון!

*** כמובן שאפשר להכין גם עם פסטות מסוגים שונים אחרים (אורז, קינואה, כוסמין, תירס אם אתם ממש מתעקשים)

הגונדי שלי

אני כבר מפנטזת על הגונדי הזה כל כך הרבה זמן.
כבר בישלתי חומוס פעמיים מאז שהתחלתי לפנטז, בהשראתה של דגנית, שסיפרה לי באחד מערבי מוצ"ש- ריקודי העם שלנו על הגונדי שהיא הכינה (אחרי איזשהו דיון על קמח חומוס שהיה בדף הקבוצה).
וכבר יש לי קמח חומוס בבית מזה זמן מה. ובכל פעם שהכנתי חומוסים הם חוסלו לפני שהצלחתי להכין מהם משהו אחר.
הפעם שמרתי קצת, רק כדי שיהיה איזשהו זכר להם במרק של הגונדי והחלטתי שאני מכינה אותו ויהי מה.
ויי, ויי, ויי לא יכולתי להפסיק לאכול את זה, כמה שזה יצא טעים!

חומרים


לקציצות:
1/2 ק"ג עוף טחון (חשבתי לנסות את הקומבינציה הזו גם עם בקר מתישהו. נראה...)
2 בצלים בינוניים עד גדולים
150 גרם קמח חומוס
תבלינים: מלח, פלפל, אבקת קארי (ומה שאוהבים)
1/4 כוס שמן זית (מתארת לעצמי שאפשר להפחית למי שרוצה)

למרק:
כוס חומוסים שהושרו ללילה ואפילו לשני לילות
1 בצל גדול
2 גזרים בינוניים
תבלינים: מלח, כורכום, פלפל

אופן ההכנה

אפשר לבשל את החומוסים בנפרד, עם החלפת מים 2-3 כשהמים מגיעים לרתיחה.
ואפשר גם לבשל את המרק עצמו עם החומוסים והקציצות ביחד עד שהם מתרככים שם.
אני מעדיפה לבשל את החומוסים בנפרד, כדי לא לבשל יותר מדיי את הירקות והקציצות, אם כי זו החלטה אישית.

אפשר להתחיל מהכנת המרק: טיגון פרוסות בצל בשמן זית, הוספת גזר לערבוב ותבלינים. פה אפשר להוסיף את החומוסים. אם הם כבר מבושלים ורכים המרק יהיה מוכן מהר יותר, אם הם זקוקים לבישול אפשר לערבבם עם שאר החומרים לפני  הוספת מים עד לגובה הרצוי (תלוי איזה גודל מרק רוצים). אפשר להשתמש גם בציר ממרק עוף [איזה בעסה, הכנתי כזה משאריות מרק העוף שהיו לי, ופשוט שכחתי ממנו... ככה אני רגילה לבשל עם ציר... יצטרך לחכות במקרר לדבר הבא. או שאכין עוד סיבוב כזה, כי זה נגמר מהר מדיי].
עד שהמרק רותח ומוכן לקבלת הגונדי אפשר לגשת ולהכין אותם

המרק על האש

מגרדים את הבצלים קטן קטן. אפשר בפומפיה, או במעבד מזון.
מערבבים עם העוף הטחון, קמח החומוס והתבלינים ערבוב טוב טוב, בידיים

למטה הבצל, מעליו העוף הטחון, מצד ימין קמח החומוס ועל הכל הקארי והמלח

כשהמרק רותח צרים קציצות מהתערובת, בעדינות. לא צריך להדק אותן יותר מדיי, הן צריכות לצאת אווריריות כאלה, בזכות קמח החומוס. פשוט זורקים אותן אל המרק הרותח ומבשלים 20-30 דקות, אם החומוסים מבושלים כבר מראש, או כשעה וחצי- שעתיים, עד שהחומוסים מתרככים.
אפשר גם לבשל את המרק כשעה ורק אז להכניס פנימה את הקציצות

אני יודעת שהפרסים אוכלים את זה על אורז לבן, אנחנו אכלנו פשוט כמרק. לא יכולתי להפסיק לאכול את הקציצות האלה. גם הרבה זמן אחרי מצאתי את עצמי הולכת ולוקחת לי 'רק עוד אחת'.... כזה טעים זה היה לי

שיהיה לכם יום לימוני

חופש פסח הגיע, וגם מזג האוויר המתאים לגיזומים וארגונים של העצים מסביב.
עץ הלימון ממש קורא לנו לקטיף (יש שם בומבילות של ממש) ולגיזום. ונשאלת השאלה- מה עושים עם כל הפרי (מעבר ללחלק לכל מי שמגיע הנה)?

כבכל שנה אנחנו קוטפים את לימונים, ממצמצים אותם ו... ישר למקפיא לימות הקיץ החמים בהם נזדקק ללימונים הללו לבישול, ללימונדות ולקפיריניות הקיץ שלנו.

העמדנו את הילדים לחיתוך ועזרה (הגדולה כבר בחופש, בן דודה הצטרף לו גם)

עשינו מבצע רציני

נראה לי שממש קיבלתי שרירים בידיים מהסחיטות האלה

למי שלא רואה, זה דלי ענק עם קליפות של לימונים שיצא אל הקומפוסט

הקומפוסט "זכה" גם לשפע קליפות לימונים וגם לענפים ועלים של עץ הלימון הגזום

את הרוב הקפאנו בשקיות של קרח, עיגולים כאלה. הכי קל לשלוף אותם כשצריך. אולם כשאלה נגמרו (ולא היו יותר במכולת. שלחנו את הילדים לבדוק) עברנו למיכלים קצת יותר גדולים (על הדרך פרסומת סמויה ל"אומגה 3 גליל")

ובסוף השארנו גם קצת ללימונדה לצהריים

חומרים

כוס וחצי מיץ לימון סחוט טרי
סוכר מומס במים חמים (צריך לשחק עם מידת המתיקות שרוצים להגיע אליה. 3-4 כפות סוכר נותנות קונטרסט טוב במינונים האלה בד"כ, אם כי אולי תצטרכו לשחק קצת עם הכמויות)
מים/ קרח (תלוי במידת חומו של היום)

אופן ההכנה

ממיסים את הסוכר (קנים, כמובן) במים חמים.
מערבבים בקנקן עם מיץ הלימון.
מוסיפים מים וקרח עד לשפת הקנקן ומערבבים.
פה מתחילה מסכת הטעימות וההתאמות כדי להגיע למידה טובה של מתיקות לעומת חמיצות. האינטרס שלי, מן הסתם, הוא לא להגיע לתוצאה ממש מתוקה. בתכלס, גם הילדים לא אוהבים כשזה ממש ממש מתוק. אחרי ליקוק לימונים אינטנסיבי פה יש בהחלט כבוד לחמוץ!

כבוד גם לגוזם ולמחרמש הבייתי