כוסמת בירוק

בעלי מאד אוהב כוסמת.
אצלי זה בא בתקופות. יש תקופות שיכולה לאכול הרבה ממנה ויש שלא.
ככה זה עם כוסמת- יש אנשים שחצויים לפה ולפה, אולם כמו עם כוסברה, כמעט אין מישהו שהוא ממש אדיש לכוסמת.
מכירה אנשים ש'מתים' עליה וכאלה שממש לא סובלים.
יש כאלה שהיא יושבת אצלם על שריטות ילדות מהבית וכאלה שמתענגים על זכרונות הילדות של הסבתא הרוסייה שהייתה מכינה להם דייסת "קאשה".

באחד מקורסי הבישול הראשונים שהעברתי פגשתי מישהי שאיתגרה אותי מאד. היא לא סבלה כוסמת ובעלה מאד אהב וממש רצה להכניס את זה הבייתה.
הצגתי לה את המתכון הזה ולהפתעתי הרבה היא מאד אהבה אותו והתחילה להכין לבעלה כוסמת [פעם היא אפילו ביקשה את רשותי להשתמש במתכון הזה באיזו תחרות מתכונים שרצתה להשתתף בה, איזה מהפך היא עברה, אה?].
טוב, זה באמת מתכון טעים, פשוט ולא מאיים מדיי עבור מאותגרי הכוסמת למיניהם. בעיקר כי אני שוטפת את הכוסמת לאחר הבישול, מה שעוזר להוציא את הריח החזק והייחודי שחלק לא אוהבים.

חומרים

כוס כוסמת (רצוי הירוקה, שאינה קלוייה. להבדיל מהחומה)
שפע של עלים ירוקים- תרד, מנגולד, חוביזה, פטרוזיליה, סלרי, כוסברה ועוד
חופן חמוציות
חופן אגוזים (מלך, קשיו, פקאנים, צנוברים- מה שיש ואוהבים)
תבלינים: מלח, שמן זית
[אפשר להוסיף גם בצל ושום, למי שרוצה]

אופן ההכנה

את הכוסמת אני מבשלת בכמות כפולה של מים

אפשר לשטוף אותה מעט לפני, אפשר גם להשרות. זה מקצר קצת את משך הבישול, אולם בסה"כ היא מתבשלת דיי מהר.
כשהמים רותחים, מקטינים את האש ומבשלים עד שהם נספגים והכוסמת התרככה

אז מעבירים למסננת דקה ושוטפים אותה היטב.
בינתיים קוצצים את כל הירוקים שרוצים שישתלבו במנה.
מחזירים את הכוסמת לסיר עם קצת מים/ ציר כלשהו/ חלב קוקוס ומוסיפים את שפע הירוקים

מבשלים מעל אש לא גבוהה תו"כ ערבוב, כדי שזה לא יידבק.
הירוקים מצטמצמים להם. כשזה הגיע לדרגה שמתאימה לכם (לא מצומצמים מדיי, לא דביק מדיי) מכבים את האש. אם יש צורך להוסיף עוד נוזלים במהלך הערבוב, אפשר.
הרעיון שזה לא יצא תבשילי, נזידי, נוזלי, אלא מנה שיש בה הרבה ירוקים ובכוסמת בה דיי נפרדת ולא דביקה.
מוסיפים את החמוציות, האגוזים, המלח ושמן הזית. אם רוצים מתבלים עוד

מערבבים ומגישים.
הכי טעים כשזה חם, אם כי אפשר לאכול גם כשמתקרר.