"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 27 במרץ 2012

טוב, גם אני מתחילה להתכונן לפסח

אני בדרך כלל לא אוהבת לכתוב על מתכונים לחגים, אם כי מדיי פעם שואלים אותי ומבקשים ממני, אז אני שמה לב שאני בכל זאת בסוג של התכוונות.
אתמול התחיל דיון בדף הקבוצה בפייסבוק על חרוסת והודעתי שזה משהו שאף פעם לא אהבתי. אז קיבלתי אותה בהפוכה.
נפל בחלקי הכבוד להכין חרוסת לסדר שיהיה בבית ספרה של הגדולה שלי.
אז ברור שאני לא אקנה חרוסת מוכנה ולא נותר לי אלא לצלול לעניין הזה....
כשנברתי בזה קצת הסתבר לי שבסה"כ מדובר באגוזים ובפירות יבשים טחונים יחדיו עם יין או מיץ ענבים. דיי דומה לשייק הבוקר שלנו בסה"כ... אז למה זה תמיד לא משך אותי? משהו בצבע? בקונטקסט (על מצה?).
הלכתי להכין ואיך אמא שלי אמרה (היא בדיוק הייתה פה) "מעבודה של 5 דקות יצא פרוייקט של שעה". צודקת... פשוט כל פעם היה משהו אחר שהיה צריך להוסיף ולשפץ קצת, בהתחלה שצתי יותר מדיי ציפורן והייתי צריכה להחביא אותה עם כמויות גדולות יותר ואז להוסיף עוד כזה ועוד כזה.

בסופו של דבר אני דיי מרוצה מהתוצאה.
יצאה לי חרוסת ורדרדה- סגלגלה, כי כמובן שלא נכנעתי לתכתיבי המתכונים מדורי דורות ואני רוצה משלי


אז אין פה יין. לא מתוק ולא בטיח.
יש מיץ רימונים שנותן צבע ומעט מעט חמצמצות שאני דווקא מאד אוהבת.
אני לא אחראית על הכמויות, אלא בעיקר על החומרים, כי המשכתי להוסיף עוד דברים תו"כ התהליך...

חומרים

אגוזי מלך
אגוזי מקדמיה
אגוזי ברזיל
שפע תמרים
תפוח אחד (את זה אני דווקא זוכרת)
תבלינים: קנמון, ציפורן, הל טחונים
מיץ רימונים טבעי (בלי תוספות)
קצת חמאת קוקוס (הייתי חייבת)
קצת סילאן

אופן ההכנה

בהתחלה עבדתי עם הבלנדר, אבל אז גיליתי שהכל הופך לדיי משחתי כזה (מגניב לשייק, אולם כנראה לא המרקם של חרוסת...)


אז עברתי למעבד המזון. נראה לי יותר מתאים.
ערבלתי את האגוזים בפולסים והוספתי את התמרים ושאר החומרים.
המשכתי בפולסים והוספתי כל פעם קצת מיץ רימונים (משערת שאפשר גם עם מיץ ענבים) עד שהגעתי למרקם שרציתי.

הכנות שמחות לפסח!

7 תגובות:

  1. במשפחה שלי יש מתכון מיוחד במינו - בא במקור מהאיים הרחוקים שהיו שייכם פעם להולנד (וספבטא שלי גדלה בהולנד.)
    מבוסס על קוקוס, ומבושל... מין ריבת קוקוס כזה. אני מכינה כמות די גדולה ואנחנו אוכלים את זה כל החג :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. לואיז סקרנת אותי. חייבת מתכון!
      אני מאד אוהבת מתכונים עם קוקוס

      מחק
    2. ריבת הקוקוס שלנו היא לא במקום חרוסת אלא בנוסף,
      החרוסת שלנו היא ממעט מצרכים ,
      מבושלת ויוצאת בצבע ארגמון עמוק.
      הבסיס שלה הוא תמרים ותפוחים.
      יש כאלו שמוסיפים אגוזים אני לא מוסיפה בגלל הילדים.
      היא נשמרת זמן רב ונהדרת למלא עוגיות או לאכול כך בתור ממרח טעים ובראי בסיום החג.
      ריבת הקוקוס שלנו צחה כשלג ומבושמת במי ורדים.
      מעולה למילוי עוגיות ואכילה כממרח ביא ללא חומרים.
      יאמי...

      מחק
    3. מה, עידית, גם את מזכירה ריבת קוקוס בלי להוסיף מתכון?
      תתביישי... דורשת מתכון מייד! :-)

      מחק
  2. הכי אוהבת חרוסת, ונראה לי שאת שלך במיוחד

    השבמחק
  3. היא נראית טעימה
    תודה על המתכון
    פסח שמח

    השבמחק
  4. היום השתמשתי ב"חרוסת" הזו כבסיס לרוטב הגרנולה שלנו בבוקר.
    אם ביום רגיל אנחנו מערבבים חמאת שקדים עם מיץ רימונים/ תפוזים/ מים. היום ערבבתי את החרוסת המשובחת הזו עם מים וזה היה רוטב מעולה לגרנולה.

    וגם קבלתי אחלה פידבקים מהילדים שאכלו אותה בסדר פסח שלהם בביה"ס.
    תענוג!

    השבמחק