"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שני, 4 בפברואר 2013

עוד על אכילת מזונות מהחי

פנתה אליי בפייסבוק אחת ה"חברות" ושאלה אותי כך:
הי ורד, מהן לדעתך צורות הבישול הבריאות לבשר בקר? ואם יש חלקים יותר טובים? כמובן בהכנה ביתית. תודה

התחלתי לענות לה ואז הבנתי שזו לא תהיה תשובה קצרה כזו של שורה שתיים.
החלטתי למנף את זה- תודה רבה לי!- ולכתוב פוסט קצת יותר מעמיק בנושא אכילת הבשר. שואלים אותי על זה כל כך הרבה- חלק בפליאה, חלק בסלידה, חלק בהתעניינות- אז הגיע הזמן לצלול קצת יותר לעומק ולהתחיל לצקת לבלוג הזה גם יותר תוכן תאורטי ולא "רק" מתכונים.



להלן, תשובתי-


לי, זה עולם כל כך גדול....
אני ממש מציעה לך להתחיל לחקור בשר באופן שלא הכרת בעבר:

  • פתחי יחסים עם הקצב המקומי שלך והביני במה הוא מתעסק ובמה לא. אני ממש מגיעה לפעמים לקצב כמו אל חנות צעצועים/ בגדים. אם יש שם נתח שלא מכירה, או שרואה מישהו אחר קונה אני מיד שואלת, מבררת, מתעניינת.
  • חפשי מתכונים לנתחים שלא הכרת ונסי אותם.
    אולי אם תשאלי בסביבה (אמא, סבתא, דודות, נשים מבוגרות יותר) תגלי כמה מתכונים משפחתיים/ מסורתיים אבודים. כי פעם, הרי, השתמשו בכל החלקים ולא זרקו או הסיטו הצידה חלקים מסויימים. השתמשו בה-כ-ל: שומן, עצמות, גידים, ועוד.
  • התחילי להתיידד עם האיברים הפנימיים.
    זה כ"כ לא בתרבות שלנו בימים אלה, כאשר יש מרחק כזה גדול בין האוכל שלנו ובינינו.
    אולם איברים פנימיים תמיד נאכלו כסוג של מזון על. לעתים נתנו מהם יותר לבעלי צרכים מיוחדים, כמו נשים לקראת ובהריון, מניקות, מבוגרים, תינוקות וילדים קטנים. יש תרבויות בהם הם נחשבו למזונות טקסיים של ממש.
    אנחנו לא תמיד רגילים או אפילו מחבבים את הטעמים של האיברים הפנימיים. אלה חזקים לנו מדיי לעתים, או שיש לנו דיעות קדומות לגביהם.
    ובכל זאת, באיברים פנימיים ישנו מגוון רחב של רכיבים תזונתיים חיוניים שלא תמיד קל לנו למצוא בנתחים "שריריים" יותר של הבשר, או בצומח. ובדיוק בגלל זה איננו זקוקים לאכול מהם בכמויות גדולות או על בסיס יומיומי קבוע. פעם בכמה זמן זה מתאים. בכמה? לפי הצורך שעולה מהגוף שלך. יהיו אנשים שלאכול כבד אחת לשבוע יתאים להם ויהיו כאלה שאחת לחודש יתאים להם, למשל. ציר עצמות יכול ללוות כמעט כל ארוחה בצורה זו או אחרת.
  • אני אוהבת לחפש את שיטות ההכנה המסורתיות יותר, אלה שדורשות יותר זמן להכנה. כי אלה שיטות שנהגו בהן דורות על גבי דורות בעבר והן עושות טוב לנתחים, הן מבחינת הטעם והן מבחינת העיכול והבריאות.
    יש גם שיטות חדשות- ישנות כמו ייבוש בשר בעזרת מייבש מזון. לא צריכה להיות בעיה לעשות זאת גם ללא המכשיר הייעודי, אלא בעזרת תנור האפייה.
  • חשוב לעבוד בגבול היכולת שלך- הן מבחינת היכולת הקולינרית המתפתחת והן מהבחינה הכלכלית. אגב, נתחים פחות מוכרים אינם יקרים כלל ועדיין בעלי ערך תזונתי גבוה ביותר.
  • חשוב גם לעבוד ביחד עם שאר בני הבית. כדי שהם יוכלו להתרגל לאט לאט לדברים החדשים שנכנסים הבייתה וזה לא יאיים עליהם. למשל לשלב כבד בקציצות, ביחד עם הבשר הטחון (אפשר לנסות גם עם לב בקר...)




מקווה שעניתי על שאלותייך.
אם יש עוד, את מוזמנת להמשיך ולשאול, זה תמיד עוזר לי להתמקד כששואלים אותי!


תגובה 1:

  1. סבתא שלי היתה מבשלת... מוח של פרה. זה היה יפה ועדין וטעים, אני זוכרת בתור ילדה. ורק כשגדלתי קצת והבנתי מזתומרת מוח, והתחלתי לחשוב על זה.... הפסקתי.

    השבמחק