הקציצות הכי פשוטות שלי ופרידה מסבתא

השבוע כתבתי בפייסבוק שלי כמה אני מלאת נחת על כך שהילדים חיסלו ימבה קציצות שהכנתי.
שיתוף פשוט של אמא שמרוצה מהילדים שלה.
מכירים את זה נכון?
הכיף של לשבת לארוחה עם הילדים, עם משהו שהכנתי, ולראות איך הם פשוט מתענגים על האוכל, אוכלים בכיף ומחסלים.
לא משנה כמה אני מבשלת ומכינה, הרגעים האלה שווים המון.
זו חוויה שהרבה אנשים מכירים וקיבלתי המון תגובות לשיתוף הזה, גם כאלה שמבקשות מתכון, כמובן. ומאחר ואלה באמת הקציצות הכי פשוטות ורגילות שלי, שאני מכינה בלי לחשוב בכלל, יצא לי המתכון בשלוף לגמרי באותו שרשור וכשבאתי לבלוג לחפש מתכון שכבר שיתפתי, ראיתי לתדהמתי שאין לי מתכון של קציצות פשוטות ברוטב עגבניות שהוא שלי (יש פוסט אורח של טלי חברתי, הוא קצת שונה משלי).
קטעים אתי!

ומאחר והשבוע נפרדנו מסבתא שלי שהלכה לעולמה בגיל 84 והיא הייתה אלופת העולם במטבח וכמעט בכל שיחה איתה היא הסבירה לי ככה "בשלוף" על מנה כלשהי, או איך מכינים משהו- בלי מתכונים, בלי שום דבר כתוב, שנים...
החלטתי שגם אני עושה ככה ומשתפת גם פה, בשלוף לגמרי, את מתכון הקציצות הכי פשוטות שלי, ברוטב עגבניות

במעבד מזון גזר, שמיר, כוסברה, פטרוזיליה (איזה ירוקים שיש, לא ממש משנה), שום, מלח גס, כורכום, קנמון.
בקערה מערבבת בקר טחון (מבקשת מהקצב שיוסיף לי קצת שומן כבש) וגם לב בקר טחון (הנגלה האחרונה הייתה משהו כמו 1.5 ק"ג ביחד).
מערבבת את אלה ביחד, עם הידיים.

מכינה רוטב של בצל ושום קצוצים עם פחית של עגבניות קצוצות (בלי חומרים למיניהם. פשוט פשוט). מוסיפה 2 כוסות ציר עצמות, מים ותבלינים. היום זרקתי לשם גם גזרים, כי הקטנצ'יק טורף גזרים ידוע.

כשהרוטב מבעבע זורקת אליו קציצות ומבשלת כחצי שעה, עד שהן מוכנות.
ממלאה את הסיר בכמה קציצות שנכנסות אליו.
את שאר התערובת שומרת ומכינה איתה קציצות בתנור.
את אלה קל לקחת אח"כ לעבודה, להקפיא או לזרוק לרוטב שנשאר אחרי שמתחסלות ממנו הקציצות האחרות .

חוצמזה, אורז ושעועית ירוקה מבושלת עם קצת שמ"ז ומלח

סורי, זה מה שנשאר לי לצלם אחרי שטרפו פה את הקציצות האלה במשך יומיים...