בקשו ממני פוסט על נשנושים בריאים

אני מקבלת שפע של בקשות לפוסטים בנושאים כאלה ואחרים. מאחר וזה בלוג שנושאו העיקרי הוא ארוחות צהריים, אני מרשה לעצמי  מדיי פעם לזוז לרגע הצידה מההגדרה הזו. אבל רק מדיי פעם.

הפעם רוצה לכתוב על נושא חשוב ורלוונטי להרבה אנשים- נשנושים בריאים ומזינים.

מה אפשר לקחת לנסיעות (בארץ ובעולם), מה אפשר לאכול כשרעבים עד ארוחת הצהריים או הערב, מה לתת לילדים בין לבין, מה לקחת לעבודה או ללימודים וכן הלאה.

הנשנושים האולטימטיביים בעיניי הם פירות טריים ויבשים, ירקות ואגוזים למיניהם.

תמיד אפשר לקחת בתיק מאלה, בקופסא או בשקית. שקית קטנה עם חופן פירות יבשים ואגוזים יכולה ממש לסדר אתכם לכמה שעות טובות של שובע, תחושה טובה וערך תזונתי גבוה. כדאי שיהיו אלה אגוזים וזרעים שלא עברו קלייה או חימום וגם פירות יבשים שלא עברו "טיפולים" למיניהם בחומרים שונים ומשונים. בקיצור, ממליצה על פירות יבשים אורגניים. בדרך כלל אין הרבה הבדל במחיר, כי ממילא הפירות היבשים אינם זולים. שווה לחפש אורגניים.

יש שפע של אפשרויות לנשנושים למיניהם מפולי אדממה (כיף לקחת אותם לגינת המשחקים. גם עבור ילדים של אחרים, אלה שרגילים לממתקים בסיטואציות האלה...)

או פריכיות למיניהן, פיתות מקמחים מלאים למיניהן עם ממרחים מזינים (טחינה, חומוס בייתי, אבוקדו ועוד)

הנה כמה רעיונות שהולכים אצלנו מעולה!

קרקרי הבית

חומרים
שתיים ורבע כוסות קמח כוסמין
1/2 כוס שמן זית
1/2 כוס מים
ופה מתחילים האילתורים והגיוונים:
את הנגלה הראשונה הכנתי רק עם מלח גס, בשביל לבדוק איך זה. יצא מעולה לאוהבי פצפוצי מלח.
את הנגלה השנייה פינקתי עם הרבה אורגנו וטימין מיובשים, מלח גס וגרגרי חרדל בשני צבעים. פיצוץ!
אפשר לגוון עוד המון, כיד הדמיון. 

אופן ההכנה
מערבבים את כל החומרים, מרדדים דק דק (חשוב!) בתבנית וחותכים לריבועים לפני הכניסה לתנור (גם חשוב!)
מכניסים לתנור של 180 מעלות ל-15 דקות (זה עשוי להשתנות מעט בין תנור לתנור. אצלי זה הזמן האידאלי), או כמו שקטי אמרה: "יש עניין של כמה דקות בין פריכים וטעימים לבין שרופים ואיכסיים – חשוב להיות עם האצבע על הדופק".

הריח בבית לא מהעולם הזה והטעם…..

מעולים לנשנושים כמו שהם ממש, או עם שפע ממרחים

פרליני שוקולד בייתי עם מזונות על בפנים

קצת קשה לי פה לתת כמויות מדוייקות, כי בכל פעם זה יוצא קצת אחרת. גם כל אחד צריך למצוא את האיזון בין המינונים שמתאימים לטעמו האישי...

>מתנצלת מראש<

ממיסים עיסת קקאו וחמאת קקאו בכלי על סיר עם מים רותחים (כמו בן מארי). ביחס של בערך 1:4 לטובת הקקאו (אפשר להשתמש בפולי הקקאו נאים, או בעיסת קקאו שקונים מוכנה)

מערבבים היטב.

אני מוסיפה גם שמן קוקוס _1-2 כפות), כי לחמאת הקקאו אין את הריח הכי טוב בעולם. לפעמים עושה רק על בסיס שמן קוקוס ולפעמים על בסיס שמנת או חלב קוקוס. תלוי במצב רוח ובמה שיש בבית
ממתיקים בסילאן. אפשרויות אחרות הן: סטיביה, מייפל אמיתי, לתת אורז/ שעורה וכו'. אני ממש לא ממליצה על השימוש באגבה (שהרבה אוהבים), מאחר ומדובר על פרוקטוז טהור (יכולים לקרוא עוד פה).

כשהכל מעורבב לעיסה אחידה בלי גושים, מסירים מהאש

מכניסים פנימה שילובים של האפשרויות האלה, אפשר בכל פעם משהו אחר, שוב, לפי המצב רוח: אגוזים טחונים למיניהם, אבקת ספירולינה, זרעי צ'יה, צימוקים, חמוציות, ג'וג'י ברי'ס, שברי פולי קקאו, פשתן טחון, שומשום מלא טחון, אבקת נוגט, קנמון, וניל (מתמצית אמיתית), אלכוהול כלשהו (ברנדי, וויסקי, ליקר שוקולד וכו'), קליפות תפוז, מלח גס, פלפל צ'ילי טחון, הל וכן הלאה. השמיים הם הגבול מבחינת התוספות והאפשרויות.

תתנסו בזה!

[יש עוד רעיונות מעניינים? נשמח לשמוע!]

כשהכל מעורבב היטב מכניסים לתבניות סיליקון קטנות של עוגיות (קניתי לי איזה 2 סוגים) ומניחים במקרר ל 1/2-1 שעה לפחות. אפשר גם ליותר זמן (כבר יצא לי להשאיר את השוקולד בתבניות למשך לילה ויצא נפלא)

אפשר גם להכניס להקפאה לפחות זמן.

איילה ממש אוהבת לעזור לי להכין ולקבל את השאריות...

לא הצלחתי להחליט איזו תמונה מוצלחת יותר... "ארטיק שוקולד"

יוצא שוקולד לא מאד מאד קשה שנעים לאכול. אפשר להוציא את הפרלינים מהתבניות ולשמור בכלי במקרר.

כשמוסיפים את כל מזונות העל מתקבל שוקולד מאד איכותי ומזין, במסווה של ממתק

אפשר לשחק עם המתיקות עד לרמה שאוהבים. אני אוהבת דיי מריר!

ריבועי שיבולת שועל עם בננה והפתעות

את המתכון הבסיסי פגשתי בבלוג של רחלי.

נדלקתי וברור שהייתי חייבת להוסיף כמה דברים. כי ככה אני, חייבת אלתר.

נסו את שתי האפשרויות ואימרו לי מה יותר מוצלח מבחינתכם.

אני הוספתי עוד:

כף שמן קוקוס

כף טחינה גולמית (אמארה)

אגוזי ברזיל טחונים

מעט קנמון

תפוח קטן שנשאר מהילדים

כל השאר נשאר אותו הדבר, גם זמני האפייה

טחנתי את כל התוספות

הוספתי את הבננה המעוכה וערבבתי היטב ואז שפכתי על הקוואקר

שיטחתי היטב בתבנית מרובעת (לא גדולה במיוחד)

משום מה התמונות המקוריות נעלמו מהמצלמה, מזל שנשארו כמה אחרונות לתצלום

נשנוש מעולה לדרך, כשלא מספיקים לארוחה, לרכיבת אופניים או לטיול ארוך