משקאות חורף חמים

כבר ממש ממש קר, נכון?
אצלנו נרשמו הלילה 3 מעלות.
כשהקפצתי את בעלי לאוטובוס היו 4 מעלות.
זה מטורף!!!

אז בימים כאלה אני חייבת לשתות משהו חם ואני לא אוהבת קפה בכלל, ולא שותה חלב או משקאות עם סוכר.

אז חשבתי על פוסט עם שלל רעיונות ואתם מוזמנים להוסיף לו בתגובות, עם או בלי תמונות.
אפשר גם בקבוצת הפייסבוק שלי, אליה יעלה הפוסט כשיעלה בבלוג

טוב, גם קצת פרומושן ל"ליגת לה לצ'ה" על הדרך
למה לא? 😉

נתחיל אולי מתה צמחים לסוגיו. יש מלא אפשרויות פה- כל אחת ומה שאהוב עליו, זמין לו בגינתו, אצל הירקן, בסופר או בתיונים שונים.

אצלנו אוהבים מאד את הרויבוש קנמון וניל וגם את כל קומבינציות הטולסי ולפעמים גם תה ירוק עם תוספות

ועוד משקה אהוב הוא ג'ינג'ר למון האני הידוע מהודו.
לפעמים אני שותה אותו ללא דבש ולפעמים עם מעט דבש.
לאחרונה מוסיפה גם שורש כורכום טרי, משדרג מבחינה חיסונית ולא משפיע על הטעם כמעט בכלל.
מבשלים את הג'ינג'ר במים בפינג'אן/ קומקום עד לרתיחה וממשיכים לעוד 5-10 דקות.
מסננים את המים, סוחטים פנימה לימון ומוסיפים דבש לפי הטעם.
אני מוסיפה לפעמים גם ג'לטין, עוד תוספת שיכולה לשדרג ולתת בוסט חיסוני למי שזה מתאים להם כמובן

עוד מהכיוון ההודי הוא כמובן הצ'אי- התה המתובל ההודי (שכבר ממש קשה למצוא בהודו, או לפחות בצפון הודו) אם כי אני מכינה אותו בלי תה וסוכר ובד"כ גם בלי חלב. אז מה כן יש שם?
קליפת קנמון, כמה תרמילי הל שקיבלו מכה בעלי ומכתש, "מסמר" ציפורן, ג'ינג'ר טרי (אפשר גם מסוכר).
מבשלים במים בפינג'ן/ קומקום עד לרתיחה. מקטינים את האש וממשיכים לבשל לעוד מספר דקות, לפי מידת החריפות שנרצה שתצא מהתבלינים.
שמעתי שיש גירסאות דומות בבתי קפה שונים בארץ, ביחד עם כורכום גם שנקראות בשמות כמו "חלב זהב" או משהו כזה.
מגניב, נכון?

שוקו בהכנה בייתית הוא משקה טעים, מנחם ומחמם ביותר.
אפשר להכין אותו בצורה הכי פשוטה עם אבקת קקאו איכותית, סוכר לבחירתכם, מים רותחים וחלב לבחירתכם/ שמנת.
אפשר כמובן גם לשדרג עם פלפל חריף, קנמון, הל, ג'ינג'ר ומה שאוהבים

וכמובן שישנה כל אסכולת המרקים, שאפשר לקחת אותה לכיוון של ארוחה, אולם אולי יש אנשים שגם מרק חם "סוגר להם פינה" כזו של משקה חם של חורף. ויש כ"כ הרבה אפשרויות...
אפילו רק מרק צח, מרק עוף, או ציר עצמות חמים יכולים להתאים

מוזמנים לצאת לשמש החורפית ולהתחמם כשזה רק מתאפשר לכם ולבלות את הבוקר או אחה"צ או הערב עם משקה חם טעים, מנחם, מזין או מפנק. כל האפשרויות נכונות 

לביבות כרובית אפויות

הייתי חייבת להוסיף איזה מתכון ללביבות בחנוכה הזה- לא ככה?
שיתווסף לרשימת הלביבות המכובדת כבר שיש לי פה בבלוג.

אז לביבות כרובית, אפויות, בלי הרבה טיגונים וכו' (מודה שפחות אוהבת, גם אם זה בשמן ה"נכון").

חומרים

ראש כרובית בינונית
בצל גדול (קטוגניים יכולים לוותר , אם רוצים)
8 ביצים
3-4 כפות שמן זית איכותי
תבלינים שאוהבים: מלח, פלפל, שום (טרי קצוץ או באבקה)

אופן ההכנה

מבשלים/ מאדים את ראש הכרובית ועד לריכוך בסיר.
מוציאים מהמים ומסננים מעט.

קוצצים בצל (אפשר גם שום) גס יחסית.

במעבד מזון טוחנים את הכרובית המבושלת ביחד עם הבצל (והשום הטרי, אם רוצים). אני עשיתי את זה בנגלות, כי מעבד המזון שלי קטן יחסית.

מניחים במסננת ודוחסים קצת עם הידיים או לחלופין משאירים זמן מה כדי שהנוזלים יטפטפו להם לאיטם (תלוי כמה זמן יש לכם וכמה אתם עסוקים. ממש אפשר להכין את זה בשלבים)

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מכינים תבנית עם נייר אפייה ומברישים אותו בשמן זית/ קוקוס.

אחרי שיצאו הנוזלים לשביעות רצונכם, מערבבים בקערה את הכרובית והירקות הקצוצים עם הביצים, השמן והתבלינים.

עורמים תלוליות של לביבות עם כף על גבי נייר האפייה ומשגרים לתנור.

אחרי כ-20 דקות מסתכלים כדי לראות אם יש כבר מעין שוליים חומים בתחתית הלביבות, זמן להפוך אותן כדי שגם הצד השני ישתזף לו היטב.
ואם יש צורך בעוד כמה דקות, גם זה בסדר, כי כל תנור הוא קצת אחר.

אופים בצד השני עד להזהבה, עוד כ 10-15 דקות ומוציאים

הן כמובן הכי טעימות כשהן חמות, אולם אפשר גם לאכול אותן כשהתקררו.
הולכות מעולה עם שמנת חמוצה, אבוקדו או מטבל לבחירתכם.

בתאבון וסוף חנוכה שמח!

למה אני מאמינה בליווי אנשים בתהליכי שינוי- תזונתי- ואחרים

כשאנשים בוחרים או מתגלה שהם צריכים לשנות את תזונתם הם מגלים פעמים

רבות שמדובר במשהו חדש ואפילו קיצוני ביחס למה שהורגלו אליו בעבר.

הרבה פעמים באמת יש בכך הכרח, בגלל מצב גופני- בריאותי ובאמת ישנן גישות תזונתיות שיכולות להיטיב עם סימפטומים ואף להפוך לחלוטין את התהליכים המתרחשים בגוף.

אני עובדת עם הרבה אנשים שעוברים לתזונה קדמונית/ אבולוציונית /פליאו/ קטוגנית/ הפרוטוקול האוטואימוני/ gaps ועוד ועוד עקב מצבים טרום סוכרתיים, סוכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות וניווניות, מצבים רגשיים- נפשיים ועוד.

ואני באמת מאמינה שהפרוטוקולים התזונתיים הללו עוזרים מאד!!!

אולם יכולה להיות גם סכנה לעבור תהליכים כאלה לבד, ללא הדרכה וליווי וללא תמיכה קהילתית.
הליווי והתמיכה הם משהו שאני מאד מאמינה בו ולכן יש לי תכניות טיפוליות בהן אני יכולה ללוות אנשים בתהליכי השינוי האלה- להיות זמינה לשאלות יומיומיות, להעיר על תצלומי ארוחות, להציע הצעות בנוגע לארוחה הבאה ממה שיש במקרר, לדבר על איך זה מרגיש לשנות/ להימנע/ לא להיות כמו כולם, לעזור לפתוח את הראש לעוד כיוונים. וגם לכוון לקריאה והעמקה, לאתרים

ולמחקרים רלוונטיים, להציע השתתפות פעילה או פסיבית יותר בקהילות ספציפיות בעולם הווירטואלי או האמיתי.

אני מאמינה שתמיכה ממי שעובר דברים דומים לנו היא ממש משמעותית וחיה את זה גם בעולמות אחרים שלי.
יש מטופלים עימם אני נפגשת אחת לשבוע באופן קבוע לאורך תקופה.
ישנם מטופלים שאני בקשר יומיומי אתם.
ישנם מטופלים עימם הקשר הוא אחת לחודש.
לכל אחד נכון מינון אחר של קשר ושל ליווי.
בפגישות/ שיחות המעקב הללו יש הזדמנות לתת הכרה לדברים שהשתנו הן בהתנהלות, הן בדפוסי המחשבה הפנימיים והחיצוניים ולשים לב לתהליכים שקורים.
זה מאד משמעותי ויכול לספק תמיכה לאדם הנמצא בתהליכי שינוי

בואו ביחד

שינוי לא חייב להיות מאד מהיר, זה תהליך שיכול לארוך זמן.
ישנם מצבים בהם חשוב כן לעשות את הדברים מהר. ישנם אנשים שמתאים

להם לעבוד מהר.

וישנם האנשים שטוב להם לקחת כל פעם צעד או כמה צעדים כדי להתקדם.

אולי כי זה קשור למבנה האישיות שלהם, אולי זה קשור למה שקורה בחיים שלהם, בסביבה שלהם. אולי הם כאלה שניסו כבר המון שיטות ו"דיאטות" ולא הצליחו להתמיד ויש חשש שאם יעשו את הדברים ממש מהר גם הדבר הזה יתווסף לרשימה ולא "ייתפס".

אני מאמינה בתהליכים ובקצב שנכון לאדם ופה הליווי משמעותי מאד.
ואינני יכולה שלא להביא גם מידע אודות תהליכי שינוי הקשורים לתחושת הביטחון שמערכת

העצבים שלנו חשה, הכרוך בתאוריית ה ployvegal שפיתח ד"ר סטיבן פורג'ס (יש סיכוי טוב שארחיב על זה בהמשך 😉 ).

מה תומך בתחושת הביטחון הזו? איך מעוררים אותה, או תומכים בה?

חלקים של שמש

ישנה גם הסכנה המודרנית של להישאב לטכנולוגיה למעקב, לשקילות ולניטורים.
אלה אינם מעודדים קשב עצמי, הכרות עצמית ושינוי עמוק מבפנים ומשאירים אנשים תלויים תמיד במשהו החיצוני הזה ש"אומר" להם מה עובר עליהם.
אני מאד מאמינה בלפתח קשב לתחושות הרעב והשובע שלנו, לשינויים שעוברים הגוף- נפש שלנו, ל'איך זה מרגיש להיות במצב X ...' ולמצוא דרכים לבטא את זה- בשיחה, בשיתוף, בכתיבה, באמנות, בהכנסת אנשים אחרים למעגל הפנימי שלי וחשיפה ובכל דרך בה זה יכול להתאפשר.
חשוב לקבל פידבקים מכיוונים שונים כדי לדעת שהמצב באמת השתנה

חשוב לי שאנשים ייהנו מגישה רחבה ככל האפשר הן למקורות מחקר וידע והן לתמיכה ביומיום, ובדברים הפשוטים ביותר של החיים.

שלא ירגישו לבד ולא ימצאו את עצמם המומים מגודל השינוי, מאורך הדרך, מקוטן אמונה.
שירגישו שהם יכולים לעשות את זה לתקופה ארוכה, ככל הנדרש וגם לשנות דפוסים שאולי מושרשים בהם הרבה מאד זמן.
וזה באמת אפשרי, בעיקר אם עושים את זה ביחד ולא לבד

להטיל צל גדול ורחב ככל האפשר

הפוסט נכתב בהשראת מאמר בנושא מהאתר של קריס קרסר:

How to limit restrictive eating and develop a healthy food mindset/

 Lindsay Christensen

עוד על התססה- פוסט אורח של אורי מאיר צ'יזיק

אורי ואני מכירים המוווון שנים ואני נהנית מאד לעקוב אחרי מעלליו בחוץ ובפנים וממליצה בחום להצטרף אליו לכל חוויה.

בקשתי ממנו שיכתוב פוסט לבלוג וכמובן שהוא בחר בפוסט על התססה, מה שמאד מתאים לעונה בעיניי (אם כי אפשר גם להתסיס בכל עונה, אבל איכשהו החורף יותר מזמין אותנו לכך)

תודו שזה נראה נהדר

לעיתים צריך לשבור את המחסום.
כשאנחנו חושבים על התססה (כבישת מוצרי מזון) אנחנו תמיד יכולים למצוא סיבה מדוע לא להתחיל בתהליך: צריך למצוא צנצנת מתאימה, לעקר אותה ולמצוא מה להתסיס, ואולי נשכח ממנה והתוצר יעלה עובש, ואז איך נדע אם אנחנו לא מרעילים את המשפחה?
אך ברגע ששוברים את המחסום, מבינים שניתן למצוא בבית את כל שצריך כדי להתסיס.

אין צורך לעקר צנצנות קודם תחילת התהליך ומאוד קשה להיכשל בו. אם התוצאה לא תצא טובה, אזי הריח שיעלה יהיה מסריח וגם כך לא נרצה לאכול את זה.

למעשה אם הייתם מגיעים לכאן לפני מאה או מאתיים שנה, כולם התסיסו. כולם. זה היה ידע שאי אפשר היה לשרוד בלעדיו. לא היה אז מקרר וכל אחד החזיק בידע הזה.
כל מה שנותר לנו לעשות זה לרכוש את הידע מחדש

צלפים מוחמצים

ישנן סיבות שונות בשלן כדאי להתסיס:
1. העשרת הטעם - מוסיף טעם ועניין לכל ארוחה.
2. בריאות - הסיבים התוססים הם מזון על עבור החיידקים שלנו במערכת העיכול, אלה שאנחנו צריכים לשמור עליהם ולטפח אותם.
3. מניעת בזבוז מזון - אפשר להתסיס כמעט כל ירק שאנחנו רואים שמגיע לסוף דרכו, וכך למנוע בזבוז.
וגם זה תחביב נוסף לשעות הפנאי

עגבניות ירוקות מוחמצות

אז מה עושים בפועל?

"הסוד" בהתססה הוא פשוט ניסוי ותהיה...אם אין לכם נסיון, כדאי להתחיל בהתססה של כרוב, להתקדם משם לירקות נוספות ומהר מאוד תגלו שכל המדף יהי גדוש בצנצנות כבושים.

התהליך פשוט מאוד, את הכללים ניתן למצוא כאן

רוצים ללמוד עוד על התססה, כבישה ושימור מזון? קורס התססה יחל בינואר ביפו, פרטים מלאים בלחיצה כאן

חריף מותסס

ולמי שלא מכירים, הנה כמה מילים על אורי:

ד"ר אורי מאיר צ'יזיק הוא חוקר ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה והתזונה, עמית הוראה באוניברסיטת חיפה ומרצה ברחבי הארץ. ד"ר מאיר-צ'יזיק יועץ לבריאות בקהילות שונות, מומחה לליקוט צמחי-בר למאכל, כותב הספרים:  "המדריך לליקוט צמחי-בר למאכל", "דברים שאוכלים מכאן" ו"מזון ואיזון". הוא מחייה מסורות אוכל מקומיות במחקר, בכיתה, בשטח ובמטבח. מייסד ומקים "המרכז להנהגת הבריאות", בקיבוץ נווה איתן.

ד"ר מאיר-צ'יזיק מעביר הרצאות בנושאים השונים, בהם עוסקים מחקריו. 

סמאש'ד פוטטו'ס smashed potatoes

אני לא בטוחה מה תפס אותי יותר- השם המעולה, הלוק הבלאגניסטי או הטעם.
מה הביג דיל? כולה עוד דרך להכין תפוחי אדמה.
בצורה טעימה ודיי קלילה.
אחרי שהכנתי את זה בפעם הראשונה, הילדים לא הבינו למה הכנתי בפעם הבאה אחרת...
מבינה אותם, זה טעים!

זה כ"כ פשוט שאין לי ממש מתכון.
מתחילים מלבשל תפו"א בשלמותם, עד להתרככות. לא התרככות של פירה, אלא התרככות רגילה, נעימה כזו

אם יש לכם תפו"א גדולים, אפשר לחתוך אותם לחלקים. רק לא לקטנים מדיי

מניחים בתבנית שהכינותי מראש ופה מגיע הסמאש smash
מועכים כל תפוד- ביד או עם מזלג.

מעל כל תפוד מזליפים שמן זית בנדיבות ותבלינים (אני שמתי מלח ואבקת שום, אפשר להתפרע פה, לפי הדמיון והטעם).

מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 180-200 מעלות לכשעה.
או עד שהתפודים משחימים להם, מפיצים ריח להתעלף ומוכנים לאכילה

אוכלים כמו שזה, או עם שמנת או עם קציצות או עם טופינג לתפוד- כיד הדמיון.
זה באמת טעים ביותר!